אין ספק, מדובר באחד הכוכבים של מה שנקרא "פתיחת שולחן": מאזט של פלפלים ועגבניות קלויים עם שום ושפע שמן זית.
בשלהי שנת 2015 זכיתי לתעד את ידי סבתי שתבדל"א בת ה-92 בעודן קוצצות, בטכניקה הכוללת תנועות מהירות עם שני סכינים, את סלט הירקות הקלויים המפורסם שלה.כפי שהיא נוהגת לומר, כפות הידיים תמיד מסגירות את הגיל האמתי. עבורה, זוהי עובדה מטרידה. בעיניי אלו ידיים שמצד אחד חיות בהווה הצלול, ומצד שני נטועות עמוק בעבר העשיר. הן טומנות בתוכן ידע וטכניקה שאנחנו היום כבר המרנו במכונות. אלו ידיים שלימדו אותי, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין דרך אמי, את חשיבות חומרי הגלם, אורך הרוח, התשוקה ובעיקר ההבנה שבמטבח אין קיצורי דרך. יש מסורת.
בפוסט הנוכחי אני מביא את המתכון שלה ל"סלטה משוויה": עגבניות, פלפלים ושום קלויים שנקצצים דק באמצעות שני סכינים. לאחר מכן, הם מקבלים לתוכם המון שמן זית, מלח ולימון. יש הנוהגים גם להוסיף תבלינים נוספים כמו כמון, אך כמו אופיה, גם סגנון בישולה של סבתי הוא פשוט וקלאסי. מגישים את הסלט לשולחן השבת עם לחם טוב ואפריטיף. בוחא, במקרה שלנו. אופציה נוספת, חביבה עליי במיוחד, היא להשתמש בסלט כמצע לגבינת בוראטה. שמן הזית והטעם המעושן של הירקות משתלב היטב עם הגבינה האיטלקית האהובה כל כך.
הפלפל המרובע המתוק, אשר באנגלית קרוי בל פפר, מכונה בעברית "בלוקי" בשל צורתו. הבלוקי הירוק הכהה הוא למעשה פלפל בוסרי, לא בשל, שעוד לא הגיע לצבעו הסופי. לטעמו של אורי עובדיה, הבעלים של המשק "עובד אדמה" בערבה, הוא פחות טעים כאשר אוכלים אותו חי מאחר והוא פחות מתוק. עם זאת, הוא מתאים לבישול או קלייה. אגב, הפלפל המתוק המרובע אדום מכונה בארצנו גמבה, אך עובדיה צוחק ואומר שבקרב המגדלים זהו מונח לא אהוב לסיווג פלפלים, להיפך. זהו כינוי גנאי לפלפל פחוס. ישנן גרסאות רבות לסלט הזה, אבל העיקרון בכולן זהה – ירקות קלויים הנקצצים דק. המתכון הנוכחי, שעובר אצלנו במשפחה, כולל עגבניות, פלפלים מתוקים ושום.
מצרכים (כ-250 מ"ל):
- 1 פלפל ירוק מתוק
- 2 פלפלים אדומים מתוקים
- 3-4 עגבניות
- 1/2 ראש שום (7-8 שיני שום, לא מופרדות)
- 1/3 כוס שמן זית
- מיץ מ-1/2 לימון
- 2 כפיות מלח
- אופציונלי: 2-3 שיני שום קלופות, פרוסות דק
הכנה:
קוטמים את החלק העליון של הפלפלים, מסירים את הגרעינים ושוטפים. מסירים את העוקץ מהעגבניות (אם יש), ומניחים אותן יחד עם הפלפלים על המנגל (חום בינוני). לחילופין, אפשר לחמם את התנור על מצב גריל לחום מקסימלי ואז להכניס את הירקות פנימה. קולים את הירקות היטב מכל הצדדים עד שהם מפויחים כהוגן ורכים. לקראת סוף הקלייה, מוסיפים גם את חצי ראש השום לקלייה קצרה. מסירים את הירקות מהגריל או התנור. לאחר שהם מתקררים מעט, מקלפים את הירקות (הקליפה נפרדת בקלות). קוצצים דק את הירקות, בין אם בעזרת סכין או בעזרת מעבד מזון (אם בוחרים באופציה שניה, יש לקצוץ את הירקות בפולסים קצרים על מנת שלא תתקבל משחה). מעבירים את הירקות הקצוצים לקערה, מתבלים בשמן זית, לימון ומלח. אפשר גם עם חצי כפית של כמון. טועמים, ומתקנים תיבול אם צריך. ניתן להוסיף בשלב זה שיני שום טרי קלופות פרוסות דק. מגישים למרכז השולחן. אגב, מומלץ להכין כמות כפולה, ולאחסן חלק מהכמות בצנצנת במקרר. טעמו של הסלט רק הולך ומשתבח ככל שעובר הזמן והוא סופג את טעמי התיבול.
טיפ לכמון: ככלל, מומלץ לרכוש תבלינים שלמים ולטחון רק לקראת השימוש. זו לא חובה כמובן, אבל כך התבלינים נשמרים טוב יותר. רגע לפני שטוחנים (במטחנת תבלינים חשמלית שעולה כ-70 שקלים), מומלץ לקלות את זרעי הכמון במחבת יבשה חמה עד שמשתחררת הארומה שלהם. מסירים מהמחבת, טוחנים ומוסיפים לסלטה משוויה.
