הבריוש של התימנים: אין כמו להתעורר לסיר של קובנה ריחנית, מעין לחם מדופדף, המוגש לצד עגבניות מגוררות, ביצים קשות וסחוג חריף.
לא יכולתי שלא להתרגש ממתכונה של יונה יעקב ז"ל, שהועבר אליי דרך נכדתה שאותו שחזרתי ופיתחתי. הוקסמתי מהנוסטלגיה שעלתה באופן כתיבתה כשלמשל ברשימת המצרכים להכנת הקובנה מודגש שיש להוסיף "3 כוסות (עם ידית) של מים", מדמיין בעיני רוחי את ספלי הזכוכית הישנים של פעם טרם עידן כוסות המדידה המדויקות. קובנה היא לחם שהיה נהוג לאוכלו אך ורק בשבת. היו מניחים את סיר הקובנה בטאבון לפני כניסת השבת ומוציאים למחרת. אגב, רעיון, בצפון תימן היה נהוג למלא את הקובנה באליה של הכבש, ולהמיר את הסאמנה בשומן אחר (כדי לא לערב בשר וחלב), ולאכול אותה דווקא באמצע שבוע.
מעדיפים להכין ג'חנון? קבלו את המתכון של השף גיא גמזו >>>
מצרכים (עבור 6 סועדים):
- 1 ק"ג קמח
- 50 גרם שמרים טריים
- 1/2 2 כפות סוכר
- 1/2 2 (600 מ"ל) כוסות מים
- 1 כפית מלח
- כ-200 גרם סאמנה (או חמאה מומסת)
אופן ההכנה:
מעבירים לקערת מיקסר (או לשים ידנית) את הקמח, השמרים והסוכר. מערבלים באיטיות. מוסיפים את המים בהדרגה, ומגבירים את הקצב. מוסיפים את המלח, וממשיכים לערבל או ללוש. ממשיכים ללוש עד שמתקבל בצק חלק, גמיש ולא דביק. אם הבצק לח ודביק מדי – מוסיפים עוד קמח. אם הבצק יבש מדי, מוסיפים עוד מים. בכל מקרה, לא לוותר על הלישה הארוכה.
משמנים קערה עם מעט סאמנה, ומניחים בתוכה את הבצק. מכסים בניילון ומגבת, ומניחים לו לתפוח כ-45 דקות או עד שהוא מכפיל את עצמו. משמנים משטח עבודה עם מעט סאמנה, ומעבירים אליו את הבצק. מחלקים את הבצק ל-8 יחידות, ומכדדרים לכדורים. מכסים את הכדורים במגבת, ומתפיחים כחצי שעה. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים עם סאמנה שני סירים שמתאימים לשימוש בתנור (למשל, סיר ג'חנון). משמנים עם סאמנה שוב את משטח העבודה ואת הידיים, ופותחים כל כדור לעלה דק (זה בסדר אם נוצרים מעט חורים) בתנועות ידיים מעגליות. חשוב כל הזמן לשמן את הידיים ואת הבצק. מגלגלים את עלה הבצק לנחש, ומגלגלים כל נחש לשבלול. מניחים בתוך הסיר המשומן. חוזרים על הפעולה עם שאר כדורי הבצק (4 שבלולים בכל בצק. מומלץ לא להעמיס יותר מדי בסיר אחד, אחרת הקובנה לא תצא אוורירית). מכסים את הסירים, ומכניסים לתנור לשעה במסילה התחתונה. לאחר 45 דקות, מסירים את המכסה על מנת להשחים את החלק העליון. מגישים לצד ביצים קשות, עגבניות מגוררות מתובלות במלח ולאוהבי החריף – גם סחוג.