מבין שלל הנקניקיות, המרגז הן החביבות עליי במיוחד. לרוב ארוכות, יחסית דקות ותמיד חריפות. הבעיה היא שהכנת נקניקיות בבית יכולה להיות כאב ראש או מצריכה מכשור מיוחד. מה עושים?
כדי להנות מטעמן של נקניקיות המרגז מבלי להפוך את המטבח, סבתא שלי נוהגת להכין קציצות מרגז. תיאור מדויק יותר יהיה קבבים של מרגז, שכן הם תמיד המנה הפותחת בערבי ה"על האש" המשפחתיים.
קציצות מרגז (כ-15 יחידות):
- 1 גמבה
- 4 שיני שום, קלופות
- 500 גרם בשר בקר טחון (המורכב לפחות מ-30 אחוז שומן)
- 1 כפית הריסה (או יותר, לחובבי החריף)
- 1 כפית זרעי שומר טחונים
- 1 כף שמן זית
- קורט מלח
אופן ההכנה:
שומרים את הבשר הטחון בקירור (חשוב שהוא יהיה קר מאוד). קוצצים דק מאוד, עדיף במעבד מזון, את הגמבה ואת השום. מעבירים לקערת נירוסטה או זכוכית (שומרות על הקור טוב יותר) יחד עם הבשר הקר והתבלינים. מערבבים ולשים היטב עם הידיים כחצי דקה, ולאחר מכן ממשיכים לערבב את הבשר עם כף עץ עד שהוא הופך למסת אחידה ובמרקם מעט צמיגי. אם מעוניינים ביותר טעם ומרקם, אפשר לבקש מהקצב חתיכה של כ-100 גרם שומן. קוצצים את השומן (גם הוא חייב להיות קר, אפילו על סף קפיאה) לקוביות קטנות מאוד, מוסיפים לקערה עם מסת הבשר, ומקפלים את קוביות השומן פנימה עם כף עץ.
מכסים את הקערה עם ניילון מצמד, ומקררים כחצי שעה. מוציאים את המסה מהמקרר, ובעזרת ידיים רטובות קורצים ממנה כדורים. מכדררים היטב ומשטחים מעט על מנת ליצור קציצות פחוסות. מניחים על צלחת או בתבנית, ובסיום עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה לפחות.
צלייה: מחממים מחבת כבדה על אש בינונית-גבוהה. אין צורך לשמן את המחבת שכן הקציצות עשירות דיין בשומן. כאשר היא חמה מאוד, מוציאים מהמקרר את הקציצות ומעלים על המחבת (כל פעם כ 5-6 יחידות). צולים אותן כ-5 דקות מכל צד, ומגישים.
