ברלין היא עיר גדולה. ענקית, אפילו. מחייבת תחבורה ציבורית, ובלתי אפשרי לתור אותה רק ברגל. בשל גודלה העצום, קשה גם להכריע מהו מרכז העיר, אם קיים כזה בכלל. הרוב בוודאי יצביעו על אלכסנדרפלאץ, אבל בעיניי מדובר באזור מרוכז תיירים ותו לא. הלב האמתי של העיר הוא במזרחה, בשכונות הצבעוניות קרויצברג ונוקלון.
היא מעייפת נורא ולוקח יום או יומיים להתרגל אליה, אבל כמה שברלין מגניבה וכייפית (גם אם השטיק שלה חוזר על עצמו לעיתים קרובות מדי). זו עיר שזוכרת את המורשת והמסורת שלה, אך גם ממנפת אותה על מנת להתקדם ולהתחדש. האוכל בברלין הוא בהחלט ביטוי נפלא לכך. מנות מסורתיות מקבלות פרשנות חדשה ומרהיבה. מפעלים ישנים מוסבים למסעדות. חללים קטנים וצרים הופכים לבתי קפה איכותיים ומינימליים. וכל זה בעלות לא אופיינית לאירופה. כלומר, זול למדי.
שטחה הרחב גם מרמז בהכרח כי רבים המקומות לסעוד בהם בברלין, החל מדוכני אוכל רחוב של מהגרים ועד מסעדות מכוכבות מישלן. שלושה ביקורים בהחלט לא מספיקים בשביל לאכול בכל מקום, אבל אלו המקומות שחיבבתי במיוחד בעיר שתמיד משאירה בי טעם של עוד.
Markthalle Neun
זהו שוק האוכל של קרויצברג, השכונה ההיפסטרית והכייפית של ברלין. השוק מתקיים בימי חמישי החל מהשעה 17:00, והוא מתמלא במהירות. יש בו מגוון רחב של דוכני אוכל, חלקם הגדול הם נציגות של מסעדות שפועלות בעיר. לונג סטורי שורט: תבואו מאוד רעבים. עוד המלצה: תקנו מנה אחת בכל מקום, ותתחלקו. כך תזכו לטעום יותר מנות.
הדוכנים עשויים להשתנות מעת לעת, וכולי תקווה שהבאים עדיין קיימים שם: סביצ'ריה המציעה, איך לא, סביצ'ה עם קוביות גדולות במיוחד של דג טרי. יש כמה אופציות שונות בתפריט, ואנחנו בחרנו את זו עם הבטטה, גרעיני התירס הקלויים ותיבול אסייתי עדין. התחנה הבאה הייתה הדוכן Big Stuff Smoked BBQ. טרנד הבשר המעושן שוטף גם את ברלין, וזה ניכר היטב במסעדות ברחבי העיר. הטרנד לא פוסח כמובן על שוק האוכל, ובחרנו בדוכן הבשר המעושן שהכי מזכיר את המקור האמריקאי המושחת והשמן. בדיוק נגמר להם הבריסקט, אז בחרנו בכריך עם שורט-ריבס ושידכנו לו רוטב ברביקיו פיקנטי. כל כך עסיסי וכל כך טעים, ובהחלט לא נופל מהחבר'ה האמריקאיים.
סיימנו את הסיבוב שלנו עם עוד כריך בקר מוצלח מאוד מפוצץ בירקות טריים ומוחמצים ורטבים של הדוכן J. Kinski. הבשר מוגש בין שתי פרוסות לחם שעברו קלייה יסודית והמון תוספות. ישנם עוד דוכנים רבים, החל מפיש אנד צ'יפס ועד דוכן שלם שמוקדש אך ורק למיטבולס. אם יהיה לכם מזל, תתקלו גם בדוכן המציע מנה קלאסית מבוואריה: בצקניות (כמו שפצ'לה) בתערובת גבינות.
כתובת: Eisenbahnstraße 42/43, 10997 Berlin, Germany
Two and Two
בית קפה שכונתי וקטן שהגענו אליו בהמלצת מארח ה-airbnb שלנו. הוא שייך לבחורה יפנית-צרפתייה המתגוררת בברלין, וגולת הכותרת שלו היא עוגת השוקולד. אין צורך להגיע לפה במיוחד, אבל אם עוברים בסביבה – מומלץ מאוד. אגב, ממש מעבר לכביש ישנו מקום בשם קרואסונרי. הייתם מצפים ממקום כזה להיות משובח במיוחד, אבל הוא מציע קרואסונים (וגם קפה) גרועים למדי.
כתובת: Pannierstraße 6, 12047 Berlin, Germany
La Soup Populaire
שף המסעדה הוא השף המכוכב טים ראו. ברשותו מספר מסעדות מכוכבות מישלן, אך זו ספציפית לא, דבר אשר משאיר אותה מעט שפויה מבחינת המחיר: ארוחה שלמה לזוג שכללה מנה ראשונה, שתי מנות עיקריות וקינוח עלתה כ-60 יורו (לא כולל שתיה). המסעדה ממוקמת במבנה שהיה בעבר מפעל תעשייתי, ובנוסף המקום הוא גם גלריה שמציגה תערוכות מתחלפות. בלי לתכנן זאת מראש, גילינו שהתערוכה הפעם היא "בלאגן" של האמן נורברט ביסק. השם הישראלי של התערוכה מרמז כמובן על העיסוק בישראל וליתר דיוק – בתל אביב. היה מאוד מעניין לבחון את ציורי הענק הפוסטמודרניים המתארים את ההוויה המקומית האישית שלנו בתוך הקונטקסט של ברלין.
זהו לא בלוג אמנות, ולכן נחזור להתמקד באוכל. השף טים ראו הרחיק ובנה תפריט קצר המושפע מהתערוכה, לצד התפריט הרגיל של המסעדה. הקשר הפשטני בין המילה "בלאגן" לבין האסתטיקה של המנות אינו קיים, אך כפי שניתן יהיה לראות בהמשך – הוא עשה שימוש בחומרי גלם ישראליים. לאחר שהוגשו לשולחן פרוסות לחם, ממרח ג'ינג'ר וקורנישון בחמיצה ביתית, התחלנו עם מנה ראשונה מתוך התפריט הרגיל: אספרגוס לבן, חלוט ושמנמן שנמצא בדיוק בעונה. האספגרגוס מוגש עם ענבים ועם טבעות של צ'ילי ירוק חריף. אישית לקח לי קצת זמן להתרגל למרקם ולטעם של האספרגוס הלבן, במיוחד כאשר ציפיתי לאחיו הירוק, אבל המנה היתה טובה והרוטב שהוגש איתה סייע לכך רבות. לא זיהיתי לגמרי מהו אותו רוטב מסתורי, אך לדעתי מדובר ברוטב על בסיס ביצה (ממשפחת ההולנדייז, אני מניח).
הלאה אל המנות העיקריות: נבחרה מנת דג מתוך תפריט ה"בלאגן" שהורכבה מפילה דג לבן, פרוסה של אבטיח כבוש וכוסברה טרייה עם שבבי קוקוס. המנה כמעט שאינה מתובלת, אך היא עשויה בדיוק רב. מעט משונה להרכיב ביס של דג ואבטיח, אך זהו שילוב לא רע בכלל. המנה העיקרית הנוספת היא מתוך התפריט הרגיל, והיא כוללת שתי קציצות טלה לצד קציצת סלק (חתיכות סלק מבושל ש"אוחדו" לעיגול) על מצע פירה רך ונעים. מנה שלחלוטין שואבת מתוך המטבח הנורדי, והיא גם היתה המוצלחת בארוחה.
הקינוח הוזמן גם כן מתוך תפריט ה"בלאגן": גלידת שומשום, עלי נענע, עיגולי מרנג קטנים ו"מרק" של פסיפלורה וכורכום. קינוח נפלא! יש לציין את הכורכום שמופיע בעדינות האופיינית לו כמעין טעם לוואי שעושה בהחלט קצת בלאגן (טוב!) בפה.
כתובת: Prenzlauer Allee 242, 10405 Berlin, Germany
Burgermeister
אי אפשר לדבר על האוכל בברלין, מבלי לדבר על אוכל רחוב. כעיר מהגרים, היא רוויה באוכל רחוב אתני – החל מדונר ועד מאכלים ויאטנמים, וכמובן בלי קשר גם הנקניקיה הברלינאית המפורסמת. ויש גם המבורגר. בורגרמייסטר הוא כנראה ההמבורגר הכי מפורסם בברלין, וההוכחה לכך היא התור הבלתי נגמר שמשתרך מאחורי דלפק ההזמנות הקטן מתחת לפסי הרכבת בקרויצברג (פרט טריוויה: המבנה היה בעבר שירותים ציבוריים). הוכחה נוספת היא שכל מי שחוזר מברלין, וגם המקומיים, ממליצים על המקום הזה.
כמו אירופאים מחונכים, עמדנו בנימוס בתור הארוך. האם ההמבורגר שווה את זה? ההמבורגר הקלאסי הוא טעים ועסיסי, אבל בהחלט לא ההמבורגר הכי טוב שאכלתי בחיים שלי. ישנן גרסאות מושחתות יותר של ההמבורגר, אך לא ניסיתי אותן. מה שכן, מדובר באופציה לא יקרה בכלל (4-6 יורו להמבורגר, לא כולל צ'יפס ו/או שתיה) וכייפית, שכן זוכים לשבת על הברזלים ולחלוק שולחנות עם זרים גמורים. תמיד אמרתי שאוכל מקרב בין אנשים.
כתובת: U1 Schlesisches Tor, Oberbaumstraße 8, 10997 Berlin, Germany
TRANSIT
מסעדה תאילנדית-אינדונזית מושלמת לצהריים בזמן שעושים שופינג באזור ה-MITTE והאקשה-מרקט. המנות קטנות וזולות, ולכן אידיאליות לחלוקה. מקבלים תפריט עם עיפרון, ומסמנים בו את המנות שרוצים להזמין. כיף, טעים וזוכים לטעום מגוון רחב של מנות. מומלץ בחום.
כתובת: Rosenthaler Str. 68, 10119 Berlin, Germany
Martha's
המסעדה שוכנת בשכונת שוננברג הלא-מאוד-פופולרית, אבל אם אתם מגיעים לאזור מומלץ לשריין מקום. התפריט מחולק לראשונות, עיקריות וקינוחים, והוא התפריט הכי מפורט שנתקלתי בו בחיי. כל מנה מפורטת לגורמיה, ועדיין ההגשה והטכניקה הצליחו להפתיע אותי. זו כנראה הייתה אחת הארוחות היותר מוצלחות שלנו בברלין.
עם תחילת הארוחה, מוגשים לשולחן מאפים רכים הום-מייד שנמסים בפה עם חמאה מלוחה, שמן זית ומטבל שום ירוק. הזמנו שתי מנות ראשונות: עוף צבעוני וכריך פרעצל עם טלה. איזו פרזנטציה! העוף הצבעוני מגיע בשתי צורות בישול: אחת חזה עוף עסיסי עם מרינדה סמיכה והשנייה רצועות דקות-דקות, כמעין פסטרמה, של חזה עוף. המנה מוגשת עם שלל ירקות צבעוניים, קינואה אדומה, קרמים ורטבים. מנה טובה, מבוצעת היטב, יורדת לפרטי פרטים של כל מרכיב בה ומשלבת באינטלגנציה רבה בין מרקמים וטעמים שונים. לא בכל ביס הצלחתי לזהות איזה טעם אני מרגיש בפה, אבל תמיד היה לי טעים ומפתיע. כריך הפרעצל היה פשוט מעולה. קציצת טלה שטוחה עשויה על הגריל בתוך לחמנית פרעצל מעוררת תיאבון יחד עם פרוסות דקות של קולורבי מוחמץ. אה, וגם מלא בצל מטוגן בפנים. לא לפספס!
הנה, הגענו לגולת הכותרת של הארוחה: שפצלה עם ראגו זנב שור וירקות במגוון טכניקות הכנה: החל מגזר טרי מסולסל, ועד פרוסות כרובית משוננת, צ'יפס סלק או גזר מבושל. הטעמים עמוקים, השפצלה (סוג של פסטה מזרח אירופאית) שמנמנים ורכים, הבשר נימוח… תענוג.
ראוי לציין כאן את עניין המחיר. תופתעו לדעת שכל הארוחה הזו, יחד עם שני ליטר בירה, עלתה סך הכל 60 יורו (קצת יותר מ-250 שקלים). תוסיפו לזה גם שירות מעולה (כמו בלבול בהזמנת המנה העיקרית, ומנה עיקרית אחרת על חשבון הבית) וקיבלתם מסעדה מצוינת.
כתובת: Grunewaldstraße 81, 10823 Berlin, Germany
Monsieur Vuong
הבחירה הכי ישראלית שלנו, מאחר וכל המלצה שקיבלתי או קראתי בעברית כללה גם את המסעדה הזו. אם כן, לא מפתיע שלא היינו הישראלים היחידים שם. מסייה וונג היא מסעדה ויאטנמית כתומה להחריד, אבל באופן מפתיע היא אופציה מוצלחת כארוחת צהריים. היא שוכנת באזור מתויר למדי (האקשה מרקט), דלת הכניסה שלה מעוטרת בלא מעט מדבקות של TripAdvisor והיא מציעה אפילו מרצ'נדייז של המותג. לא בדיוק הקריטריונים שמעידים על מסעדה כטובה, אבל ההמלצות היו מאוד משכנעות. ואכן הצוות ידידותי, שולט בשפה האנגלית והמנות יוצאות מהמטבח במהירות שיא מחשידה. התפריט, בשונה ממסעדות אסייתיות, יחסית מצומצם וכולל 2-3 אופציות של מנות פתיחה, סלטים ומרקים. יש גם תפריט מיצים וקוקטיילים נהדר ומקורי.
המנות העיקריות נדיבות מאוד, ולא אלאה בפרטים לגבי כל מה שאכלנו (בקצרה: טעים, לא יקר מדי וגם לא מסעיר במיוחד). רק אציין לטובה את מרק הוון-טון. מעט התאכזבתי כשנחת על השולחן המרק הכי צלול שראיתי מימיי (עם ירקות טריים קצוצים, חתיכות קטנות של בצל מטוגן ומספר כיסוני בצק במילוי עוף), אבל כמה הופתעתי כשטעמתי אותו. למרות שנראה היה במבט ראשון שהוגשה לנו בעצם קערה עם מים, המרק התברר כמצוין. עומק של טעמים מפתיעים שגרם לי להתפלל שהמרק לא ייגמר לעולם. דווקא המרק הצטלם הכי פחות טוב, עמכם הסליחה.
כתובת: Alte Schönhauser Str. 46, 10119 Berlin, Germany
Daluma
בית קפה נהדר הממוקם בחלק הדרומי של פרנצלאוארברג (ממנו אפשר להמשיך אחר כך לסיבוב ברחוב הכייפי Kastanienallee). במקום כיסאות ושולחנות ישנן מדרגות רחבות שעליהן מתפרסים, אוכלים וצופים אל הרחוב. למקום יש אג'נדה ירוקה וצמחונית, והוא מושבם של צעירים רבים מהאזור, כולל גם תיירים יאפים בני דור ה-Y, כנראה בזכות השליטה בשפה האנגלית של הבעלים.
הגענו אליו בדיוק בזמן כשהתחיל מבול קצר, והתנחמנו שם במרק כתום עם חלב קוקוס ומנה של קינואה עם טופינג של פטריות, חסה אייסברג ורוטב שקדים לימוני. מנת הקינואה היתה מצויינת. מרעננת, משביעה ולא מכבידה. בכלל, התפריט מאפשר לבחור בין אורז, קינואה, פסטה ועדשים ולשדך להם טופינג מבין הרשימה המוצעת.
כתובת: Weinbergsweg 3, 10119 – Berlin – Mitte
Industrial Standard
המלצה שנויה במחלוקת. רבים וטובים שאני סומך על דעתם וטעמם נהנו מאוד במסעדה הזאת, ואנחנו קצת פחות. האוכל שם מעניין מאוד, מחוספס ולא שגרתי. למשל, שורש הסלרי הצלוי שהזמנו הגיע בשלמותו, מבלי שקילפו ממנו את הבליטות ושערות השורשים. חלק גדול מאוד מהתפריט, כמו פטה כבד ארנבת, לא "יכולתי" להזמין שכן אני נמנע מלאכול בעלי חיים שאינם כשרים. לכן אני סבור שהסיבה לחוסר ההנאה היא פשוט חוסר התאמה. בכל אופן, מומלץ להציץ בתפריט לפני שמזמינים מקום ובמיוחד – מומלץ מאוד לשבת על הקאונטר, ולהשקיף על המטבח הפתוח עם השף המקועקע.
כתובת: Sonnenallee 83, 12045 Berlin, Germany
