האם סלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, בדרך להפוך ליעד המגניב הבא באירופה? כעיר סטודנטיאלית, זולה, מלאה בהיסטוריה וגם ברצון עז להפוך למערבית יותר, אולי היא בדרך לשם, אבל בכל מקרה היא יעד קולינרי שכדאי לקחת בחשבון.

שבועיים בצפון יוון התחילו בעיר השנייה בגודלה במדינה – סלוניקי. כעיר עם אוניברסיטה גדולה, חיים בה צעירים רבים, ובכלל – על פניו היא מרגישה מעודכנת למדי עם שלל מקומות המעוצבים בקפידה בסגנון תעשייתי-היפסטרי מרובה בטון חשוף, עץ ומתכת שחורה. מצד שני, כשכל המקומות נראים אותו דבר, העיצוב מאבד ממשמעותו. ועדיין, למרות שהיא בטח לא ברלין, מתקיימת בה אווירה ייחודית, בת כלאיים של אורבניות מערבית ואותנטיות יוונית. כך, ניתן ליהנות מטברנות ומסעדות שוק קטנות המציעות אוכל יווני מצוין לצד ברים טרנדיים המציעים קוקטיילים משובחים ולוקיישנים מעניינים.

טיפ לנוסעים: לא להגיע אליה באוגוסט. בחודש זה, כמו ערים אחרות ביוון, רבים מתושביה יוצאים לחופשה ארוכה ועסקים רבים נסגרים למשך כמעט חודש שלם. כן, גם מסעדות (על כן מסעדות מומלצות נוספות, כמו Nea Folia, לא נמצאות ברשימה כי הן היו סגורות בעת ביקורנו בעיר). כמו כן, ימי ראשון בעיר משעממים למדי מאחר ומרבית העסקים סגורים גם כן באותו יום. אפשר לשכור רכב ולנסוע לחופים של חלקדיקי, או לחילופין ללכת לבריכה על הגג של מלון MET (בתשלום סמלי של 22 יורו לזוג הכולל גם כניסה לספא) או להגיע מוקדם לבריכה במרכז הכנסים BAMBOO שצעירים רבים מגיעים אליה.

Cafe Mitsos

בשוק מכמיר הלב של סלוניקי, Kapani Market, אשר מאז הקריסה הכלכלית רבים מדוכניו נסגרו לצמיתות, ממוקמת טברנה קטנה ופשוטה למראה עם אוכל שעושה טוב על הנשמה. היין מגיע בקנקן מתכת עם שתי כוסות קטנות, ומומלץ לא לוותר על מנות ראשונות. קרם הפאבה, מחית אפונה צהובה, אחת מהמנות היווניות היותר מפורסמות, מוצלח מאוד אך גולת הכותרת בעיניי היא עלי הגפן הממולאים באורז. אין ספק שהם מהטובים שאכלתי. המעטפת ההדוקה, ששמרה על הצורה, לא נקרעה ונדמה היה שיש ריק בינה לבין המילוי, מרמזת על ידיים מקצועיות ומדויקות מאוד במטבח.

בהמשך הגיעו לשולחן סרדינים ממולאים, או כפי שהם מוכרים גם במטבח המרוקאי – מז'וז'ין, וקציצות טלה לצד סלט תפוחי אדמה. "הסרדינים המחותנים" הם בעצם זוג סרדינים נקיים מעצמות אשר ביניהם מלית של עגבניות קצוצות דק ועשבי תיבול. לאחר מכן הם נעטפים בקמח וביצה, ועוברים טיגון עמוק. לשתי המנות טעמים עם המון נוכחות טבעית; מצד אחד סרדינים עם טעם ימי מודגש שמשתלב היטב עם שאר הטעמים הים-תיכוניים בצלחת, ומצד שני קבבים של בשר טלה עז טעם שעברו צלייה. שתיהן מוצלחות, אך מנצחת יש רק אחת – הסרדינים.

כתובת: Vlali 11, Thessaloniki 546 24, Greece


Ergon Agora

יוון שופעת מסעדות המגישות אוכל מסורתי, ומרבית ההמלצות מפנות לטברנות מקומיות וקטנות. הבעיה היא שלאחר מספר ימים, בטח כאשר מדובר בפרק זמן של שבועיים, מתחשק משהו קצת אחר. השלמתי די מהר עם העובדה שמטבחים זרים נעדרים מהסצנה הקולינרית המקומית, או לפחות לי אישית לא יצא להיתקל למשל במסעדה אסייתית, אבל בכל זאת – חיפשתי גרסה מערבית ומתקדמת יותר. למזלי, הגענו למסעדה ארגון אגורה. היא הזכירה לי שילוב של שתי מסעדות תל אביביות: דליקטסן וקלארו. היא לוקחת את האוכל, העיצוב, האוירה והשירות מאוד ברצינות ובהחלט צעד אחד קדימה. המקום מתפקד גם כמעדניה עם חומרי גלם מרחבי יוון והעולם וגם כמסעדה. בפעם הראשונה הגענו לבראנץ' ביום ראשון, ומלבד היותה בעצמה גילוי מרעיש, שמחנו לראות שהשכונה בה היא ממוקמת הינה יאפית למדי וגם חילונית. בעוד ברובע ההיסטורי של העיר מרבית המקומות (החנויות, המסעדות ובתי הקפה) סגורים בימי ראשון, השכונה שם יחסית שוקקת חיים (מלבד חנויות הבגדים שנותרו סגורות, אך סומנו לפעם הבאה שאגיע לעיר. חלופה מעניינת יותר למותגים הגנריים הפרושים ברחוב המרכזי).

הקפה המוצלח מגיע בכוסות חרס אפורות, ובאותו רגע ידעתי שהגעתי לנחלה. הזמנו מנה של ביצים על מצע לחם וגבינה מכרתים המזכירה במרקמה את גבינת החלומי. בנוסף, הזמנו סלסלת לחמים ומאפים המגיע יחד עם גילופי חמאה ומגוון ריבות הנעשות במקום. ביחד עם ספר ביד, היתה זו התפאורה המושלמת להעביר יום ראשון עצל בעיר.

בפעם השנייה חזרנו למסעדה בדרך חזרה לשדה התעופה. התיישבנו בפנים והזמנו שלוש מנות: צ'יפס בטיגון משולש המגיע עם אורגנו יבש, קציצת המבורגר על תפוחי אדמה ומנת ספיישל של סרדינים אפויים בתיבול של פטרוזיליה, שמן זית ולימון.

הסרדינים היו טובים מאוד, ההמבורגר דווקא אכזב (התוספת של האורגנו היבש מעליו הייתה בעיניי מיותרת. בסדר, הבנו. אנחנו ביוון). והצ'יפס היה אחלה.

כתובת: P. Mela 42, Thessaloniki 546 22


To Anotero

אל טו אנוטרו, "הטוב ביותר" ביוונית, הגעתי בעקבות המלצתו של צביקי עשת בספר "גרקו". למזלי, המאפייה הקטנה ממוקמת סמוך לדירה אותה שכרנו, והגענו אליה בראשיתו של הבוקר הראשון בעיר. גולת הכותרת של המקום היא הבוגאצה, אותו מאפה יווני המורכב מעלי פילו ומילויים משתנים. אני לא יודע אם זו הבוגאצה הטובה ביותר בעיר, אבל בהחלט מקום ששווה לעצור בו אם עוברים בסביבה. המאפים טריים וטעימים, השירות אדיב והמחירים נוחים מאוד.

כתובת: Agiou Dimitriou 59, Thessaloniki 546 33, Greece


Negroponte

Ladadika, "שמן זית" ביוונית (שכן בעבר המקום היה עמוס בסוחריו), הוא שמו של הרובע ההיסטורי בסלוניקי. המסעדה נגרופונטה ממוקמת בשכונה הזו במבנה שלדברי הצוות הוא העתיק ביותר בה. לצערי, אכלנו במסעדה הזו שתי מנות בלבד מאחר ורצינו לשמור מקום למסעדות נוספות בסביבה. כמה מאכזב היה לגלות שרובן יצאו לחופשת קיץ.

בכל אופן, הזמנו דג כבוש נפלא עם טעמים מלוחים עזים שמזכיר נקניק בשר. לאחריו הגיעה המנה ששבתה אותנו: תבשיל ארוך של טלה שבסיום הבישול נכנס לתנור יחד עם שלוש ביצים. מנה נפלאה שהולכת נהדר עם הלחם המוגש בתחילת הארוחה. כמו במסעדות מסורתיות רבות אחרות באזור, הקינוח הוא על חשבון הבית – הפעם הוגשה לנו פרוסה של עוגת גבינה פירורים נעימה. בשמחה הייתי חוזר לשם לארוחה מלאה, ואני מפציר בכם לעשות כן.

כתובת: Egiptou 24, Thessaloniki 546 25, Greece


Sempriko

המקום הוא למעשה קואופרטיב שפעולת בו חנות ירקות ומעדנייה וכן מסעדה. ישנו דגש רב על חומרי גלם מקומיים מאזורים שונים של יוון, גם בתחום היינות והבירות. המסעדה קצת יותר טרנדית מטברנות עממיות, אבל האווירה שם לחלוטין לא מפונפנת.

התחלנו את הארוחה עם סלט כרתי: פרוסות של לחם אבוד יבש במיוחד ועליו ערימת עגבניות עסיסיות, גבינה מלוחה, שמן זית וצלפים. הנוזלים הניגרים נספגים בלחם, ומרככים אותו. הסלט מוצלח למדי, אם כי הוא היה זקוק ליותר שמן זית (מצד שני, כאשר ביקשנו שמן זית לשולחן, הוא הוגש בנדיבות, כך שבסופו של דבר לא הייתה בעיה). המשכנו לעיקריות עם מנה של דג ים לבן שנצרב באופן מדויק ושמר על עסיסיות והוגש לצד תפוחי אדמה סגולים. העיקרית השנייה הייתה צלעות טלה ברוטב מתקתק ומעושן שהיה מצוין. אלו הוגשו לצד בורגול.

לקינוח, שוב על חשבון הבית, הגיעה מעין רפרפת שמנת שהזכירה במרקמה מלבי עם קולי של פירות יער. סיום מוצלח (ונדיב) לארוחה. המינוס היחיד של המסעדה הוא המיקום שלה: גם יחסית לא במרכז העיר (אבל כן במרחק הליכה) וגם מול מגרש כדורסל שכונתי (מצד שני, היא ממוקמת סמוך לשרידי חומות מהתקופה הביזנטית).

כתובת: Fragkon 2, Thessaloniki 546 26, Greece


עוד כמה קטנות בסלוניקי:

בסלוניקי, ואני מניח שביוון בכלל, אוהבים לשתות קפה ובעיקר – פרפה (הוגים FRA-PEׂׂ). זהו קפה קר ומריר מוקצף, והיוונים שותים אותו במשך שעות. יש אין-סוף בתי קפה בעיר, והרבה מהם הם יצור כלאיים בין בר לקפה (בר יין-קפה, קוקטייל בר-קפה וכדומה). בתחילה נוצר הרושם שהם באמת כל כך אוהבים קפה ושותים אותו בכל שעות היממה, אבל בהמשך, באחת השיחות בעיר, הבנו שעל בתי קפה הרשויות גובות פחות מס. אם כן, זו הסיבה שרובם מוסיפים קפה לתפריט ולשם של המקום.

סומלייר הוא בכלל בר יין, אבל במהלך היום מתפקד גם כאספרסו בר. הוא קטן עם עיצוב מינימליסטי והכי חשוב – יש להם הפוך מוצלח. עוד מקום ששווה לעצור בו לקפה, או אפילו נשנוש, הוא ה-Blue Cup שנמצא לא מאוד רחוק מהסומלייר. פה כבר מדובר במקום גדול יותר המגיש גם אוכל (ובערב הוא בר לכל דבר).

בלילה, האזור של הסומלייר מתעורר לחיים עם ברים ומיני-מועדונים רבים. רובם פחות מעניינים עם יח"צנים אגרסיביים בכניסה, אבל יש שם כמה פנינות. אחת מהן היא COO Cafe|Bar. כן, במהלך היום אפשר לשתות שם קפה, אבל כדאי להגיע דווקא בלילה בשביל קוקטיילים מצויינים, מוסיקה מגניבה ואנשים יפים. עוד בר קוקטיילים מוצלח וטרנדי למדי הוא ה- Fragile. הוא ממוקם על גג של בניין, והעלייה אליו ברגל (זהירות עם המדרגות הישנות). הגג רחב, האוויר נעים, האווירה טובה והקוקטיילים מוצלחים.

Canteen היא מסעדה מערבית למדי, באזור היותר יאפי של העיר (לא רחוק מהמעדנייה-מסעדה ארגון אגורה), פופולרית בקרב צעירי העיר וידועה בעיקר בבראנץ' הסופ"ש שלה. אנחנו אכלנו שם דווקא לקראת הערב, וההגדרה המתאימה ביותר לחוויה היא "נחמד". לא רע, אבל גם לא יוצא דופן. בחרנו במנת פסטה של מעין לזנייה פתוחה עם ראגו בקר שהייתה טובה (הפסטה בושלה במדויק והראגו עשיר בטעמים), הרבה יותר לטעמי מההמבורגר שהיה סתמי.


חלקידיקי

חלקידיקי הוא אזור של שלוש לשונות יבשה גדולות, כשעה וחצי נסיעה מסלוניקי, אשר לכל אחת אופי משלה. המערבית יותר היא גם המתוירת ביותר, האמצעית מעט רגועה יותר ויש בה טבע מדהים והמזרחית היא מעין אוטונומיה של מנזרים המצריכה הוצאת ויזה על מנת להיכנס אליה (אגב, רק גברים יכולים להיכנס) ובקצה הדרומי – נישא הר אתוס הנראה למרחוק (גם מלשון היבשה האמצעית). ישנו בלשון האמצעית המכונה סית'וניה, בחלק המזרחי שלה (לטעמי החופים בצד המזרחי יפים הרבה יותר מאלו במערבי), ונהננו מחופים מרהיבים עם מים צלולים ונעימים בצבעי טורקיז, סלעי ענק, הרים ירוקים ומפרצונים מבודדים.

To Palio Rementzo

בדרך ללשון האמצעית, עצרנו לאכול בלשון המערבית בעיירה אפיטוס. התכנון המקורי היה לאכול במסעדה של ניקוס, Sousourada, אך היא הייתה סגורה בשעה שהגענו. בהמלצתו של ניקוס, קפצנו לטברנה הסמוכה וזכינו לארוחה מעולה. הבעלים של המסעדה הפגין שירות ידידותי ואדיב מאוד, וסיפר לנו שהמקום קם בשנה האחרונה. הוא והשף מכירים שנים רבות במסגרת עבודתם בבתי מלון, עד שלאחרונה החליטו לפתוח מקום משל עצמם.

בחרנו דג טרי, והשף העלה אותו לגריל ביחד עם מעט ירקות. זו הייתה אחת ממנות הדגים היותר מוצלחות שאכלנו בחופשה. העיקרית הנוספת הייתה חזה עוף על הגריל, אבל דווקא על התוספת שלה צריך להתעכב – צ'יפס מושלמים; שמנמנים, פריכים מבחוץ ומאוד נימוחים מבפנים.

כתובת: Afytos 630 77


Arche Noah

בעיירת החוף Sarti ניתן למצוא מסעדות רבות, וכאזור מתוייר – רובן חשודות כמלכודות תיירים. עצרנו שם לאכול בין חוף לחוף עם מינימום ציפיות. בחרנו שרירותית במסעדה "תיבת נוח". איך היה? לא המסעדה הכי טובה שסעדתי בה בחיי, אבל למען האמת גם לא היה רע בכלל. ישבנו עם עוד זוג חברים, ופתחנו שולחן. כל המנות היו טעימות, החל מסלט שעועית לבנה עם הרבה בצל לבן חי או סלט טאבולה ועד המוסקה. הירקות טריים ורעננים, חומרי הגלם והתיבול טובים וסך הכל טעים מאוד. מומלץ.

כתובת: Unnamed Rd,, Sarti 630 72 (בחלק הצפוני יותר של קו החוף. אפשר לעשות חיפוש במפות של גוגל)


Anchor Foodbar

בחרנו לישון בעיירה וורוורו (צפון-מערב הלשון האמצעית). יש בסביבה חוף מהמם (אך בעונת השיא הוא גם עמוס במשפחות), בתי מלון קטנים ובתי הארחה. ישנן גם לא מעט מסעדות בסביבה. ערב אחד אכלנו במסעדה Melia Restaurant הממוקמת בתוך מלון מעט מפונפן, וגם רמת המחירים בה לא כל כך נמוכה (יחסית ליוון ולאופציות אחרות שיש בסביבה). ערב אחר סעדנו במסעדה Garlic שהוכיחה לנו שאין להסתכל בקנקן – אמנם היא מעוצבת מגניב, אבל האוכל נורא מאכזב. דווקא ממולה אפשר למצוא את אנצ'ור פוד-בר. מקום קטן עם קפה טוב, ארוחות בוקר, מאפים טריים ומטבח קטן פתוח. שירות טוב, ויותר מזה לפתיחת היום לא צריך. בפעם הבאה, ובוודאות נגיע שוב לחלקידיקי, ננסה גם את ארוחות הצהריים והערב שלהם.

כתובת: Vourvourou 630 78