מתכון משפחתי שלמדתי מסבתי. "מתכון" זו אולי מילה גדולה מדי, שכן בסופו של דבר מדובר בלימונים קטנים ומלח. בכל אופן, הם מהמצרכים המופלאים ביותר במזווה שלי.
לימונים כבושים הם מאבני היסוד של המטבח שלי. טעמם החמוץ העז מוסיף רעננות עוקצנית למדי ומליחותם מדגישה את הטעמים של כל מנה אשר מוסיפים אותם אליה, בין אם מדובר בסלט, כריך (ולא רק פריקסה) או תבשילים שונים. לאחר הכבישה שאורכת כשלושה שבועות, אפשר לטחון אותם לכדי ממרח (ביחד עם הריסה, למשל), לקצוץ אותם לתוך סלט או לבשל איתם.
מצרכים:
- כ-40 לימונים מסוג לימקוואטים (לימונים קטנים)
- כ-1/4 כוס מלח גס
אופן ההכנה:
שוטפים היטב את הלימונים ומייבשים קלות. מעקרים צנצנת אחת או שתיים (כלומר, יוצקים לתוכן ועל המכסה מים רותחים ושופכים את המים. עושים זאת על מנת לחטא ולהיפטר מחיידקים שעשויים להיות בה).
שומרים 8-5 לימונים בצד וחורצים את השאר לאורך (אך לא פורסים אותם עד הסוף, כלומר משאירים את החצאים מחוברים). בעזרת שתי אצבעות, לוקחים מעט מלח ומכניסים לתוך הלימון החצוי (קשה לומר כמה בדיוק מלח והכמות תלויה גם בגודל של הלימון, אבל בהערכה גסה מדובר על כרבע כפית מלח). מכניסים לצנצנת מעוקרת וחוזרים על הפעולה עם שאר הלימונים החצויים. שימו לב, חשוב לדחוס כמה שיותר לימונים בצנצנת אחת עד שקשה כבר לסגור אותה (עם הזמן הלימונים מאבדים נפח, כפי שאפשר לראות בתמונה, והם משחררים נוזלים שעוטפים אותם). סוגרים היטב את הצנצנת ומניחים על השיש במקום מוצל. מה עושים עם הלימונים ששמרנו בצד? לאחר כיומיים נפתח את הצנצנת (בזמן הזה הלימונים מאבדים כאמור מנפחם ויש מקום לדחוס עוד לימונים), נחצה את הלימונים ששמרנו, נמלא גם אותם במעט מלח גס ונדחוס אותם לצנצנת. אם רוצים שכל הלימונים יהיו בתוך נוזל ולא לקחת סיכון שיתפתח עובש (סביר שלא יקרה, אבל עלול אם הצנצנת לא מעוקרת כראוי) – סוחטים לימון רגיל ויוצקים את המיץ שלו לצנצנת עד לכיסוי הלימונים. סוגרים שוב את הצנצנת (ממש טוב) ומחזירים למקום המוצל על השיש למשך כשלושה שבועות.
לאחר מכן, הם מוכנים לשימוש וניתן לאחסן אותם במקרר.
