"יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי"

הדתה שמדתה, ראש השנה מזכיר לנו, אפילו אם יש מי שרואה בו מועד שרירותי, לבחון את דרכנו, מקומנו ועצמנו. "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", נכתב בתפילת החג. בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה, ומבלי להיתפש כאחרון הקואצ'רים, עומדת לנו ההזדמנות להניח את השנה החולפת מאחור, ולבחור מה אנחנו מאחלים לעצמנו; להחליט האם להמשיך באותו כיוון או שמא להטות את ההגה?

גם אם מדובר בפרשנות אינדיבידואלית ומרוכזת בעצמה לרוח החג, סדר ראש השנה הוא כולו סביב סמלים ואיחולים לשנה החדשה. מברכים "המוציא" עם חלה מתוקה וסוכר (במקום מלח), טובלים תפוח בדבש ואוכלים ירקות ופירות המהווים את סימני הברכות. כל עדה ומנהגיה, ואצלנו במשפחה, גולת הכותרת של הסדר היא הברכות על ה"קרא" (דלעת) ועל "כרתי סילקא" (עלי סלק, תרד או מנגולד). מה כל כך מיוחד בהן? ובכן, אמי מכינה אותם כמו שנהגה משפחתה בתוניסיה: פרוסות הדלעת ועלי התרד נעטפים בבלילה ונכנסים לטיגון עמוק. לאחר מכן, כי בכל זאת ראש השנה, מזלפים עליהם "מי דבש" (הסבר בהמשך). אם זה לא מספיק, שאריות הביצה והקמח ששימשו להכנת הבלילה, עוברות הסבה לצורך הכנת סימן נוסף בסדר הברכות (לפחות אצלנו בעדה): לביבת שום מתוקה שכמוה עוד לא אכלתם.

מצרכים (עבור שולחן חג עם 6 סועדים):

  • כ-250 גרם דלעת
  • כ-20 עלי תרד
  • 1 כוס קמח
  • 2 ביצים טרופות
  • שמן לטיגון
  • 2-3 שיני שום
  • ל"מי דבש": 3/4 כוס מים, 1/2 כוס סוכר, 2 כפיות מיץ לימון.

אופן ההכנה:

מנקים וקולפים את הדלעת, ופורסים אותה לפרוסות מרובעות דקות (עובי כ-1/2 ס"מ). שוטפים את עלי התרד, ומייבשים קלות. מכינים שתי קערות: אחת עם הקמח ואחת עם הביצים הטרופות. מחממים שמן לטיגון במחבת עמוקה. מקמחים פרוסת דלעת, ולאחר מכן טובלים בביצה הטרופה (עוטפים את הדלעת היטב משני הצדדים) – ומעבירים לשמן החם. מטגנים משני הצדדים עד הזהבה יפה. חוזרים על הפעולה עם שאר פרוסות הדלעת ועלי התרד. מוציאים לנייר סופג.

הכנת לביבת שום מתוקה: כותשים את שיני השום, ומוסיפים לביצים הטרופות. תוך כדי בחישה, מוסיפים בהדרגה את הקמח עד שמתקבלת עיסה סמיכה מאוד. אפשר להעביר את כל הבלילה לשמן החם, ולהכין לביבה אחת גדולה (ולפני ההגשה פשוט לפרוס אותה לחתיכות קטנות יותר) או בעזרת כף ליצוק לשמן החם מספר לביבות קטנות. מטגנים משני הצדדים עד הזהבה יפה. מוציאים לנייר סופג.

הכנת "מי הדבש": בסיר קטן נפרד מחממים את המים, הסוכר והלימון, עד שהסוכר נמס לחלוטין. מכבים את האש. בעזרת כף, מזלפים את המים המתוקים על גבי הירקות המטוגנים (כולל לביבת השום). שומרים רחוק מהישג ידם של יושבי הבית, על מנת שלא יחסלו את צלחת הברכות לפני בוא הערב.